ספרות, ביקורת ומאמרים
האמת הבורגנית - "המפה והטריטוריה" מישל וולבק
פורסם בפורטל "יקום תרבות" אפריל 2011
בבוקר יום חמישי האחרון, באודיטוריום של המכון הצרפתי בתל-אביב, ישב צנום וציני הסופר מישל וולבק, וענה לשאלות העיתונאים. הכתבים הישראלים, כמו עמיתיהם הצרפתים שנכחו בחדר, לא חדלו לשאול אותו שאלות פוליטיות, על תמיכתו המוצהרת בישראל, יחסו לאסלם, וקריאות לחרם על ישראל. וולבק השתדל לענות ככל יכולתו במינימום הרצינות על השאלות המשעממות, ונראה שלהט התשוקה הפוליטי של השואלים, די שעשע אותו.
זוהתה חומרה חדשה - "כפור" שמעון אדף
פורסם בפורטל "יקום תרבות" מרץ 2011
באחד מטורי "באחד האמשים" לקישון, יושבים בעל הטור וגיבורו האלמותי ארבינקא ומשחקים ב"פוקר יהודי". בשלב הראשון מכריז בעל הטור על מספר, ואילו ארבינקא מכריז מיד על מספר גדול יותר. לאחר שנדמה לרעו כי קלט את חוקי המשחק, מפתיע ארבינקא עם חוקים שונים שמפתיעים את רעו למשחק, כך שתמיד יוצא הוא המרוויח"
יושב בחלל ריק - "במשעול הצר" א.א.קבק
פורסם בפורטל "יקום תרבות" ובמגזין "ידיעות קמפוס"
בירושלים של שנות השלושים שכב במיטה אדם, וגסס. אברהם אהרון קבק היה חולה מאוד. השמים מעליו סערו. זהו? כך אסיים את חיי, חשב לעצמו מן הסתם. מה שכתבתי ישאר, מה שלא כתבתי לעולם לא יאמר, ואני אמות, עוד אדם בודד בארץ הישנה חדשה הזו.
האיש שאהב - חיים הזז
פורסם בפורטל "יקום תרבות" ובמגזין "ידיעות קמפוס"
כמו רבים מהסופרים היהודיים של אותה תקופה ואותו איזור, חיים הזז גדל וינק יהדות, נחשף להשכלה כללית בהמשך, נסע, חזר, למד, עבר וכו' וכו'. אבל, בעוד יחסם של רוב הסופרים, כולל בשביס זינגר ועגנון, אל ההמון היהודי הגלותי, אם בני בירה ואם תושבי שטעטל קטנה, הוא ביקורתי בעיקרו, לעיתים ציני ולעיתים אפילו מריח מתעוב, הזז ידע רק לאהוב. את סיפוריו הראשונים כתב הזז עוד בגיל צעיר וכבר מהם משתקפת ראיה מפוכחת ובהירה של הנפש היהודית המתייסרת, נפש, נפש וייסוריה.
בפרדס האהבה - בין "יסורי וורתר הצעיר" למעשה "ארבעה נכנסו בפרדס"
פורסם בפורטל "יקום תרבות" פברואר 2011
התלמוד מספר כי ארבעה חכמים, מראשי הדור בזמנם – שמעון בן עזאי, שמעון בן זומא, אחר – שהוא הכינוי התלמודי לאלישע בן אבויה המלומד שכפר, ורבי עקיבא "נכנסו בפרדס". הפרדס הוא כינוי ללימוד תורת הסוד היהודית שמכונה גם "מעשה מרכבה". מהמשך דברי התלמוד מסתבר שרבי עקיבא צפה שכל בני החבורה יהיו שותפים לאותה החוויה או חזיון במהלך התעלותם ויראו מחזה שידמה להם כמים, רבי עקיבא הזהירם שלא יחששו מאותם מים כי אינם אלא אבני שיש ממורקות. כל אחד מהנכנסים ל"פרדס" הושפע אחרת מצעד זה. את התוצאות השונות של התעמקות זו בלימוד אולי ניתן לתלות באישיותם השונה של הלומדים.
עת לעשות לעגנון, הפרו תורתך? הרהורים על שפת עגנון ביום פטירתו
פורסם בפורטל "יקום תרבות" פברואר 2011
בשיחה מרתקת אחת בצהרי יום ראשון של לפני כך וכך שנים, ספרה לי הסופרת והחוקרת ד"ר צפירה עוגן מחוויותיה כמרצה לעברית לפרחי כמורה באוניברסיטה בספרד. אחד הסטודנטים, כך ספרה, הגיש עבודה שכתב, תיאור של מעשיו אחר צהריים אחד, בעברית כמובן. עבודתו של הסטודנט החלה במילים: "ויאמר אלי, שלום לך ואומר, שלום". בהמשך הפליג הסטודנט החרוץ בתיאורי דו-שיח חברי שהורכב ממיטב מטבעות הלשון התנ"כיים. הד"ר עוגן התמוגגה מעבודתו של הסטודנט, וספרה לי כי בסוף העבודה הוא צרף ביבליוגראפיה מפורטת שמצביעה על מקורה של כל מילה כמעט, ומופעיה בכתבי הקודש. אני נפעמתי מיסודיותו של הסטודנט והבעתי את התרשמותי באוזניה. הד"ר עוגן הביטה בי, ובמבט מאוכזב השיבה במילה אחת: "חבל".
על הסובלימציה של האובדנות "ייסורי וורתר הצעיר" יוהאן וולפגנג פון גתה
פורסם במגזין "ידיעות קמפוס"
חבר, שניצל ע"י מנסיון התאבדות "כושל", שאל אותי "שמע, תנסה רגע להכנס לנעליים שלי, אם היית מוצא את עצמך בתוך ארון קבורה נעול וחתום, קבור עמוק עמוק באדמה, בידיעה מוחלטת שאין לך איך לצאת משם, ומה שנותר זה מוות איטי ומכאיב בהתנוונות ורעב, תחשוב שלא יכולת להזיז ולו אצבע, משותק שם בחושך, מנותק על כורחך מהעולם בדרך כלשהי ליד ראשך היה מוטל אקדח, מה היית עושה?"
