top of page
13443137_10154399859904781_2737663475792

בשעה 2 לפנות בוקר הדלת נפתחה בבעיטה. אפלת הלילה נקרעה באלומות הפנסים שאחזו בידיהם השריף וויליאם אנדרו והשוטרים, כשעברו בין החדרים, עד שנעצרו בפתח חדר השינה. במיטה שכב גבר בלונדיני צעיר ומצמץ בעיניו מפני האור המבהיק, מבין לאט שאינו ישן עוד. שריף אנדרו פנה אל הגבר, ושאל אותו מי היא זו ששוכבת לצדו. מילדרד לאבינג הביטה ישירות בפנס בעיניה השחורות וענתה "אני אשתו".
ריצ'ארד לאבינג הביט באשתו ואחר כך בשריף והפנה את תשומת לבו לתעודת הנישואין שהייתה תלויה על קיר חדר השינה, מציינת כי בני הזוג נישאו כדין במחוז קולומביה, רק חמישה שבועות קודם לכן.
"התעודה הזו לא תופסת כאן", אמר שריף אנדרו והורה לזוג להתלבש. לאחר שהתלבשו בחיפזון נלקח הזוג למעצר.

ריצ'ארד לאבינג היה גבר גבוה ורחב כתפיים, בהיר עור ובלונדיני. הוא בילה את הלילה במעצר ושוחרר בבוקר. מילדרד לאבינג בילתה במעצר כמה ימים ורק אז שוחררה, ככה זה כשאת אישה שחורה. במשפט שניהם הודו באשמה – הם מכירים שנים, ובשנים האחרונות התאהבו. כשהגיעה מילדרד לגיל שמונה עשרה החליטו להינשא, וכך עשו.

במדינת וירג'יניה, כמו בעוד 24 מדינות בארצות הברית באותה שנה, נישואין בין בני זוג מגזעים שונים היו אסורים על פי חוק. למרות שבני הזוג נישאו במדינה בה נישואין כאלו היו מותרים, בוירג'יניה זו הייתה עדיין עברה פלילית. השופט המכובד לאון בזיל כתב בפסק הדין: "האל הכל יכול ברא את הגזעים השונים ופיזר אותם ביבשות נפרדות. זו ההוכחה שנישואין כאלו לא אמורים להתרחש". על בני הזוג נגזרה שנת מאסר, אולם השופט הואיל לדחות את ביצוע גזר הדין לעשרים וחמש שנים, בתנאי שהשניים לא יחיו כזוג נשוי על אדמת וירג'יניה.

בני הזוג לאבינג מעולם לא רצו לשנות את העולם, הם בסך הכל היו זוג מאוהב ורצו לחיות יחד. לכן שילמו את הוצאות המשפט, עזבו את ביתם ואת מדינת וירג'יניה, ועברו לוושינגטון. שם ניסו לחיות את חייהם ושם נולדו להם שלושה ילדים. מדי פעם ביקרו את עיירת הולדתם, רק לכמה ימים, תמיד בנפרד. חמש שנים חיו בני הזוג בגלות, נאבקים בקיום הקשה, מתגעגעים לחיים המוכרים והפשוטים בצל הגבעות של וירג'יניה. 
ב1963 הפנו את בני הזוג לאגודה האמריקאית לזכויות האזרח, אולי הם יוכלו לעזור לזוג הצעיר שרוצה לחזור לביתו. שני עורכי הדין שמונו לסייע לזוג, ברנרד כהן ופיליפ הירשקופ, יהודים שידעו אפליה גזעית מה היא, ערערו לבית המשפט הגבוה של מדינת וירג'יניה, ונדחו.
לדיון בבית המשפט העליון של ארצות הברית לא הגיעו בני הזוג לאבינג, מצבם הכספי היה קשה והם לא יכלו לעמוד בהוצאות הדרך. אל הדיון נשא עמו עורך הדין כהן מסר קצר מריצ'ארד: "עורך דין כהן", אמר לו ריצ'ארד שמעולם לא היה איש של מילים, "בבקשה תגיד לשופט שאני אוהב את אשתי, וזה לא הוגן שאני לא יכול לחיות לצדה בוירג'יניה".

עבור כהן והירשקופ, התיק הזה היה צעד משמעותי לביעור חוקי ההפרדה הגזעית שהכתימו את הדגל האמריקאי בכתמים חשוכים של אפליה גזעית. עבור כהן והירשקופ התיק הזה היה צעד חשוב בדרך לתיקון עולם, בדרך לשוויון חברתי אמתי בארץ שהעבר שלה ניסה להצניע ולא בהצלחה מאות שנים של עבדות, יחס משפיל ושוביניזם גזעי. 

עבור הזוג לאבינג אלו היו החיים.

מלבד העונש של שנת מאסר, במידה ומדינת וירג'יניה לא תכיר בנישואי הזוג לאבינג יהיו שלושת ילדיהם ילדים לא חוקיים, לא יזכו לרשת את הוריהם ולא יקבלו הטבות מהביטוח הלאומי במידה ואסון יקרה להוריהם. "במידה וחברה אוסרת עלי להינשא לאדם מסוים, היא גודעת פיסה מהחירות שלי", אמר ד"ר מרטין לותר קינג בשנה בה נישאו בני הזוג לאבינג. 

ב12 ביוני 1967, החודש לפני 52 שנים, החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית פה אחד לבטל את הפסיקה של בית המשפט מוירג'יניה. נשיא בית המשפט ארל וורן כתב בפסק הדין: "בצל חוקתנו, החירות לשאת או לא לשאת אדם מגזע אחר היא שיקול אישי ופרטי, ואין לחוקי המדינה זכות להפר חירות זו".
ריצ'ארד ומילדרד לאבינג חזרו לוירג'יניה וזכו לחיות חיים מאושרים בביתם, לפחות לעוד שמונה שנים. אז, ביוני 1975, נהרג ריצ'ארד בתאונת דרכים, מבלה את רגעיו האחרונים לצד אשתו האהובה. שלושת ילדיהם המשותפים זכו לכל הטבה ופיצוי שמגיע למי שהתייתמו מאביהם והם ילדים חוקיים של זוג נשוי.

ב2007, כשמלאו לפסיקה ארבעים שנה, פרסמה מילדרד לאבינג הצהרה: 
"כשבעלי המנוח ריצ'ארד ואני נישאנו ב1958, לא עשינו זאת כדי להביע מחאה פוליטית או כדי להתחיל מהומה, עשינו זאת כי היינו מאוהבים, ורצינו להתחתן... 
עתה, כשאני מוקפת בילדיי ובנכדיי, לא עובר יום בו איני חושבת על ריצ'ארד, על אהבתנו, על זכותנו להינשא וכמה חשוב היה לי להינשא לאדם שהיה יקר לי כל כך, גם אם אחרים חשבו שהוא "אדם מהסוג הלא נכון" להינשא לו. אני מאמינה כי לכל אמריקאי, לא משנה גזעו, לא משנה המגדר שלו, לא משנה נטייתו המינית, מגיעה החירות להינשא... איני אדם פוליטי, אבל אני גאה ששמו של ריצ'ארד ושמי מתנוססים על פסיקה שיכולה לסייע לאכוף את האהבה, המחויבות, ההגינות והמשפחה שכל כך הרבה אנשים, לבנים או שחורים, גאים או סטרייטים שואפים אליה בחייהם. אני תומכת בזכותו של כל אדם להינשא, זו משמעותו של שם משפחתי, וזו משמעותה של אהבה".
המדינה האחרונה בארצות הברית לבטל את החוק נגד נישואים בין-גזעיים הייתה אלבאמה, בשנת 2000. 
מילדרד הלכה לעולמה ב2008.

בתמונה: זוג מאוהב.

bottom of page