פייק ניוז?

בבוקר יום שני, ה26 בפברואר 1923, הוציא תושב ארץ ישראל מכיסו מטבע בן גרוש, ורכש עותק של עיתון הארץ. העמוד הראשון הוקדש כולו לפרסומות. ספרים חדשים שיצאו, מוצרים בהזדמנות ובשורה משמחת על שמחת נישואיהם של חוה סולומון ואריה אפשתיין שתתקיים יומיים לאחר מכן בפתח תקווה, "כל הקרובים, ידידים ומכרים מוזמנים בזה לבוא".

עיקרו של העמוד השני הוקדש למאמר המערכת של העורך גליקסון שעסק בבחירות הקרבות למועצה המחוקקת של פלשתינה, ולביקורת על כתבים אחרונים של גרשון שופמן. חבוקה בינותם הייתה כתבה קטנטנה, אייטם זעיר בשם "מי הוא היטלר" הטקסט הקצר, שהתבסס לפי הכתוב על מאמר שהתפרסם בגרמניה, סיפר ש: "הד"ר אדולף היטלר, מנהיג הפאשיסטים בבאוואריה, בא מאוסטריה ששם היה מנהל בתי־תיאטרון. בימי הריבולוציה נפצע ושכב בבית־החולים. בתוצאת הפצע נתקלקלו עיניו והוא נעשה לעיור. אולם בתוקף רוח הקדושה שבאה עליו נפקחו עיניו שוב לראות והבין אז שהוא נקרא להיות המשחרר של עמו."

ביוני של אותה שנה בעיתון "דאר היום", יריבו של עיתון הארץ, סיפרו על מנהיג "הפאשיסטים-הנוצרים של מדינת בוואריה ד"ר היטלר", שמתכנן הפיכה קתולית בגרמניה כולה. בספטמבר סיפרו על "ראש המפלגה הלאומית-השותפנית ד"ר היטלר", וביום רביעי האחרון של אוקטובר באותה שנה, הפליג עיתון דואר היום וסיפר על מנהיג "הפאשיסטים פון-היטלר".

הבלבול והמסתורין אודות הופעתו משום מקום של אותו היטלר לא היו נחלתה הבלעדית של העיתונות העברית. כמו סופרי הארץ, גם כתב היונייטד אינגליש פרס הצמיד לו תואר אצולה והפכו ל"פון-היטלר", העיתון הצרפתי לה-קרואה כינה אותו "גנרל היטלר", והאוקלנד סטאר מניו זילנד התעקש שמדובר ב"לוטננט-קולונל היטלר".

ולא בכדי. עד סוף 1923 היטלר לא סיפר דבר על ילדותו, נערותו או כמעט דבר אודותיו. הוא אף הכריז על איסור גורף לצלם אותו, והציבור שנחשף יותר ויותר לנאומיו, לא הצליח להדביק פנים למסר. הגדיל לעשות הירחון הסאטירי הגרמני "סימפליסיסמוס" שפרסם במאי 1923 עמוד שלם של קריקטורות מבזות תחת הכותרת "איך היטלר נראה?", האופציה האחרונה הייתה מערבולת מודרניסטית שכללה צרור זרדים, צלב קרס, ברק, עין, כוס בירה, לפת ועוד.

קשה להיות מושיעה היחידי ומשיחה הבלעדי של גרמניה כשאיש לא יודע איך אתה נראה או מהיכן באת, ולכן החליט היטלר בדצמבר 1923 לנקוט בשתי פעולות. הראשונה הייתה ההוראה לצלם היינריך הופמן לצלם את היטלר – והרבה. הופמן צילם תמונות מחמיאות, מבוימות ואנרגטיות של היטלר, ומהר מאוד בוואריה וגרמניה כולה החלה להישטף בעשרות אלפי גלויות עליהן פניו של מנהיג המפלגה שטרם מלאו לו 35. הפעולה השנייה הייתה פרסום אוטוביוגרפיה קצרצרה, שכדי לשדר אמינות גבוהה יותר הוצגה כביוגרפיה, מעטו של הסופר הצעיר ויפה התואר, טייס הקרב המהולל ממלחמת העולם הראשונה, בנה של משפחת אצולה פרוסית – ויקטור פון קורבר. כעת היו להיטלר פנים, וסיפור. העסק יכול להתחיל לרוץ.

בתמונה: עיתון הארץ בפייק ניוז, 19.12.1923